ילידי צ'כוסלובקיה

יוצר הקהילה

יוסף פולק
שלח מסר ליוצר הדף
הלנה פיינר כץ
אגנס ששון ליכטשיין
שמחה שינפלד
אנה טאובר ווסרפוגל
מרדכי שפירא
משה קליינמן
דוד יעקובוביץ
תומס טירג
פרנטישק זיס
פטר מונק
ולדיסלב לוי
רות בונדי
דב שפירא
אליעזר לוין
יצחק זיכרמן
לאופולד האס
אוטו דב פרסבורגר
רחל איצקוביץ
נחמיה איצקוביץ
מרתה דבורה שדה
מרדכי ארווין שדה
שלמה קליין
פריץ וייס
מנחם הברמן
אווה אדוריאן
שמואל כץ
גרדה פיינר
דונאיסקה סטרדה הקהילה
אריכ פיינר
אדלה כץ
גרטרודה הורק
רחל קרעין
פטר גינז
חנה וייס
אלזה רוטר שפיצר
סלומון רוטר
מלכה ביק
גדעון קליין
מרתה לויט
עליזה הרץ זומר
דיטה ( אלטבך ) תלמי
רגינה רבקה קליין לבית פולק
תומס שעיה קוביליאק
וולטר טורק
יהושע רובין
אלי גלב
משה אהרון
אתי גלב
ליבה סידוניה לבית וייס
הבנות לבית וינטר
אלי ודוד דקס
שמעון הונגר
פריץ בק
ברטה בק
ליאו בק
אידה בק
נתן בק
הינריך בק
רוזה בק
אמה בק
דוקטור איזדור
מאייר פרנץ
לינדה פיסקטי
סמי פיסקטי
אדולף לוי
פרידה לוי
אוטו פרסבורגר
לאדיסלב שוין
זלמן אונזדורפר
חנה מידן
שושנה גרינברג
מרים ויל
שמחה גרוסמן
אסתר גרוסמן
שפרינצה גרוסמן
שרה גרוסמן
חיים אביגדור גרוסמן
משה אלפן
ליברמן פנינה
לודמילה קוברובסקי
אלנה נובי
רדוסטה מילוסלאב
לודמילה סטרקה
צחור דב
ירמיהו קמה
נעמי נוניקה רבס
יעקב אדורם
מרדכי אדלר
רוברט אופנר
ברוך אייזנגר
טובה אלפן
אירן יוסיפוביץ
אולי שטיינר
ליאו האס
מרים גולדמן
Agnes lilly
דוד גוטמן
ורה ילינק
יהודה ארנסט Ernest Yehuda לינק Link
אתל מושקוביץ
פרידה שפיצר
ורה שפיצר
טובה שפיצר
אנה שפיצר
מרדכי הראלי
אלפרד הרמן
אנליז הרמן
וולטר הרמן
ליזולטה הרמן
מרי הרמן
חנה רוט
הצג עוד>
הצג דף הקודם
אודות הקהילה
1939 | מטרייה שחורה כמשל- באדיבות בית התפוצות מיד אחרי ה-29 בספטמבר 1938, יום חתימת "e;e;הסכם מינכן"e;e;, עמד ראש ממשלת בריטניה וילט צ'מברליין בשדה התעופה בלונדון ונופף בגאווה בהסכם "e;e;השלום"e;e; שכרת עם היטלר.



בעודו אוחז במטריה השחורה המפורסמת, שהפכה מאז סמל לכניעה, פלש הצבא הנאצי לחבל הסודטים בצ'כיה - אירוע שבישר את תחילתה של מלחמת העולם השנייה כעבור פחות משנה, ב-1 בספטמבר 1939. כמה חודשים אחרי סיפוח חבל הסודטים הכריזה גרמניה על צ'כיה כעל "e;e;פרוטקטורט"e;e; (מדינת חסות) של גרמניה. בשלב הראשון גורשו היהודים משטחי בוהמיה ומורביה וכל רכושם הוחרם. עד אוקטובר 1941 עזבו את צ'כיה כ-27 אלף יהודים שהפכו לפליטים ברחבי צ'כוסלובקיה. השלב השני החל ב-24 בנובמבר, אז יצאו משטח הפרוטקטורט 122 רכבות ועליהן 73,608 יהודים שהובלו לגטו טרזינשטט (ר' בהמשך), ומשם אל תאי הגזים. כ-250 אלף יהודים צ'כים נרצחו במהלך המלחמה. 1944 | גטו לראווה ב-23 ביולי 1944 נכנסה משלחת של הצלב-האדום לתוככי גטו טרזינשטט במטרה לבדוק את נכונות השמועות על אודות מחנות הריכוז שהנאצים מקימים במטרה להשמיד את יהודי אירופה. הנאצים, שידעו על בוא המשלחת, ביימו אירוע שהציג אותם כמופת לנאורות והומניות: הם הקימו בגטו בתי-קפה מדומים, בתי-ספר לראווה, גני משחקים וגינות ירק, ואף ערכו סרטון תעמולה שהציג את הגטו ככפר נופש פסטורלי. בתום ההפקה נשלחו רוב שחקני הסרט, ובתוכם ילדים רבים, אל תאי הגזים של אושוויץ. לימים סימל גטו טרזינשטט את זוועת השואה במלוא עוצמתה, דווקא משום אחיזת העיניים המפלצתית והמחושבת שיצרו בו הנאצים כדי לעוור את עיניו של העולם הנאור.



טרזינשטט, "e;e;הגטו של המיוחסים"e;e;, ובהם סופרים, אמנים, רבנים ידועים, שכן במבצר במחוז לאבֶם בצ'כיה. הגטו שימש את הנאצים כמקום ריכוז ליהודי צ'כיה ממורביה ובוהמיה וכן עבור יהודים קשישים בעלי שם ובעלי זכויות מיוחדות, בדרך להעברתם למחנות ההשמדה.



ניהול הגטו הופקד בידי מועצת זקנים שהיו אחראים על ניהול העבודה, חלוקת המזון, ענייני תברואה ותרבות, וסמכויות שיפוט פנימי. כמו כן, נערכו הרצאות וחוגי עיון ונפתחה ספרייה בת 60,000 ספרים!



בזכות האמנים, הסופרים והמלומדים הרבים ששכנו בגטו התארגנו חיי תרבות אינטנסיביים: הקמת תזמורות, להקת אופרה, תיאטרון ובימות בידור וסאטירה. דוגמא סאטירית משעשעת מתארת את התפריט היומי בגטו כך: "e;e;פיהוק על גריל, חזה יתוש ממולא, שוק פרעוש, ברך צפרדע בגבס"e;e;.



על פי מקורות היסטוריים בין 1941-1945 גורשו לטרזינשטט כ- 140,000 יהודים. בסיום המלחמה שרדו מתוכם כ-19,000 בלבד. 2000 | גל-עד רוחני לאחר מלחמת העולם השנייה חיו בצ'כוסלובקיה, בעיקר במורביה ובבוהמיה, כ-45 אלף יהודים. עם עליית השלטון הקומוניסטי במדינה נותקו הקשרים בין הקהילה היהודית לאחיותיה בעולם, אך בראשית התקופה, בשנים 1948–1950, עוד היגרו מצ'כוסלובקיה כ-26 אלף יהודים, כ-19 אלף מהם למדינת ישראל. בראשית שנות ה-2000 מנתה הקהילה היהודית בצ'כיה כ-1,700 איש.
קרא עוד
הסתר